מאת: מתילדה כהן סראנו – בית ליאון רקנאטי
היה היה מלך שנהג לצאת כל לילה לטייל ברחובות והלך לשכונות העניות ביותר שהיו בעיר. גרו שם שלוש נערות יתומות מאב ואם שהתקיימו מהעבודה שעשו בלילה.
לילה אחד עבר המלך וראה שדולק אור קטן בחלון. הסתכל מבעד לחלון והקשיב למה שאמרו שלוש האחיות.
אמרה הבכורה: "אילו היה לי מזל, אחד הווזירים של המלך היה לוקח אותי לאישה. כך היה לי כל מה שאני רוצה ולא הייתי חייבת לעבוד כלל!"
אמרה השנייה: "אם ייקח אותי לאישה ווזיר אחר של המלך יהיה לי הכול ולא אצטרך יותר לעבוד".
אמרה הקטנה: "מה יש? מדוע שייקח אותי אחד הווזירים של המלך? אני רוצה שייקח אותי לאישה הנסיך!"
שמע זאת המלך וחזר לביתו. למחרת שלח לקרוא לשלוש הנערות ואמר להן: "שמעו, אתמול עברתי ליד ביתכן ושמעתי את שיחתכן. את, מה רצונך?" שאל את הבכורה.
"אני פוחדת לדבר!" אמרה הבכורה.
"לא, אמרי לי!" אמר למלך.
"אני רוצה להינשא לאחד מפקידיך הבכירים."
"יהיה לך!" ונתן לה אותו. ולשנייה נתן אחר.
אמר לקטנה "את רוצה את הנסיך... את כל כך יפה שמגיע לך!" והשיא אותה לנסיך.
לשלושתן היו חיים נפלאים, ולקטנה יותר מכולן, מפני שהייתה נסיכה. אבל האחיות, למרות שהיה להן הכול, התחילו לשנוא אותה מאוד, מפני שנכנסה בהן קנאה גדולה על כך שאחותן התחתנה עם בן-המלך.
יום אחד הרתה האחות הקטנה ועמדה ללדת. והן, בזכות כל הכסף שהיה להן מבעליהן, פקדו שכאשר ייוולד הבן שלה ייקחו אותו, יסלקו אותו משם ויגידו שאחותן ילדה כלב.
זה היה דבר נורא עבור המלך, כך כשנודע לו שכלתו ילדה כלב ולא בן-אדם, לקח אותה ושם אותה בחדר המדרגות, וכל מי שעבר ירק בפניה.
לקח הגנן את הילד וגידל אותו.
עברו שנים, והאישה המסכנה בכתה כל הזמן. הרי היא ראתה שילדה ילד. איך זה יתכן?
הגנן גידל את הילד, מבלי לדעת את זהותו, והוא גדל והפך לאדם בעל ערך רב.
עברו מספר שנים והוא עבר פעם ליד הארמון וראה שם אישה מדוכאת שכולם יורקים בפניה.
שאל הבחור את אביו הגנן: "מה עשתה האישה הזאת?"
סיפר לו הגנן: "אמרו שהיא ילדה כלב!" אבל החל לחשוד שהילד שהוא גידל הוא למעשה הבן שלה.
אז ניגש הבן למלך ואמר לו: "ברצוני לשאול אותך שאלה".
אמר המלך: "שאל! אתה בחור מספיק מלומד. אני רוצה שתאמר לי מה אתה רוצה".
אמר לו הבן: "אני שואל אותך: מדוע שמתם את האישה הזאת במקום כזה?"
אמר לו המלך: "מפני שילדה כלב ולא בן-אדם!"
אמר לו הבן: "אתה יכול לתאר לעצמך שאישה יכולה ללדת חיה? אתה?! מלך כמוך מאמין לדבר כזה?"
כששמע זאת ציווה המלך לחקור ולגלות מיד מה שקרה. אז נודע ששתי האחיות שנאו את אחותן הקטנה ועשו לה איזה מעשה רע.
הביאו את שתי האחיות והכריחו אותן לומר את האמת. אז הן נאלצו לומר שבגלל קנאתן אליה עשו לה את הדבר הזה.
אז הוציא אותה הבן משם והביא אותה הביתה. לקחו אותה לבית-מרחץ ורחצו אותה. היא חזרה להיות אשתו של הנסיך וילדה שוב, הפעם בת. ומאז חיו כולם בשלום ובאהבה עד לימינו אנו.
סיפרה שרה גאון, ב-1991
רשמה, ערכה ותרגמה מתילדה כהן-סראנו