רק שלום

מאת: מתילדה כהן סראנו - בית ליאון רקנאטי

היה בית חרושת גדול עם הרבה פועלים שבאו כל יום לעבודה. היה גם רופא אחד שעשה בדיקות למוצרים והיה מאחסן אותם במקרר בגודל של חדר.

ערב אחד נשאר הרופא יותר זמן, עשה את הבדיקות שלו והביא אותן למקרר כמו תמיד.

כשהוא נכנס, פתאום דלת המקרר נסגרה אחריו והוא נשאר בפנים בלי אפשרות לצאת.

מלא פחד, הוא התחיל לצעוק: "הצילו! הצילו! פתחו את הדלת! אני כאן בפנים!" אבל אף אחד לא שמע אותו.

עבר זמן רב והוא רעד מקור ומפחד, מפני שהיה בטוח שסופו הגיע שם בפנים, כאשר פתאום נפתחה הדלת והוא הבין שניצל.

מי שפתח את הדלת היה זה השוער של בית החרושת ששאל אותו: "מה אתה עושה כאן?"

אמר לו הרופא: "אתה הצלת אותי! עוד מעט היו מוצאים אותי כאן מת. איך ידעת שאני כאן?"

אמר לו השוער: "כל יום נכנסים ויוצאים מבית החרושת מאות פועלים ועשרות מנהלים. אף אחד לא אומר לי שלום, לא בכניסה ולא ביציאה. רק אתה אומר לי שלום כל יום כשאתה נכנס וכשאתה יוצא. הבוקר אמרת לי שלום בכניסה, אבל לא אמרת לי שלום ביציאה. זאת אומרת שלא יצאת, שהיית עדיין כאן בשעה המאוחרת הזאת. לכן רציתי לבוא לראות איפה אתה, מדוע לא יצאת... אולי קרה לך משהו... ומצאתי אותך כאן!"

"שה' יברך אותך!" אמר לו הרופא, "אתה הצלת את חיי!"

"זה השלום שלך שהציל את חייך!" אמר לו השוער.

לבלוג של מתילדה בפורטל פ"ת