יום העצמאות של האתיופים?

מאת: שלומי פאנטה

העובדים של מוקדי הקליטה כנראה התבלבלו.בין תפילה לחפלה בחודש נובמבר מתחיל הקרנבל של יהודי אתיופיה. חג הסיגד הוא חג שבו היו ההורים שלנו היו עולים להר גבוה ומתפללים לציון, לירושלים.

החלום התגשם ועדיין הילדים של דור המדבר מתעקשים להמשיך את הסיגד. לי אין עניין להפוך את עצמי לפרקליט השטן של הקהילה, אך מנגד קשה לי לראות את המון הכסף שמתבזבז מבלי לעשות מיפוי צרכים אמיתי של האוכלוסייה. בשנים האחרונים יש תחושה כמו ביום העצמאות: התחרות הסמויה של הרשויות המקומיות - איזו רשות מקומית מוציאה יותר כסף לאמנים.

כל זה קורה בין מוקדי הקליטה ברחבי הארץ, ואין ספק שמוקדי הקליטה בפתח תקווה הם היצירתיים ביותר, כשהחליטו לפנק את תושבי העיר ולהביא את הזמרת הבלתי מעוררת המלמל אבטה. זהו, המבוגרים יכולים להיות רגועים - לא צריך ללכת עד לדרום תל אביב בשביל הופעה. והכסף של הציבור? כנראה לא נדע לעולם איך הוא מחולק ומהם סדרי עדיפויות. וזכות לציבור לדעת? זה יישאר תמיד בסימן שאלה.

הגיע הזמן לעשות סדר עם התקציבים שמופנים לקהילת העולים מאתיופיה וקודם כל לבחון מה האנשים באמת צריכים.

הטור הינו טור דעה

שלומי פאנטה