מאת: מתילדה כהן סראנו - בית ליאון רקנאטי
והפעם - סיפור שסיפר יעקב אלעזר בשנת 1991:
בזמנו היה איש עשיר בירושלים, שבהתחלת החורף הלך וקנה הרבה מצרכי מזון בשביל תקופת הגשמים. לילה אחד נדדה שנתו ולא יכול היה לישון, מפני שראה שחסרו לו כמה בקבוקי שמן.
למחרת הופיע לו אליהו הנביא, בדמות בן-אדם, ואמר לו: "בוא איתי!..." והביא אותו לשכונות העניים.
דפק בדלת אחת, יצאה אישה. אמר לה אליהו הנביא: "סולטנה, יש לך מה לאכול היום?"
אמרה: "ברוך ה', יש לי קצת לחם וקצת עדשים".
"ומה יש לך למחר?"
"למחר אין לי כלום, אבל נקוה, בעזרת ה', שמחר בעלי יביא משהו".
עזב אליהו הנביא את סולטנה וניגש לבית אחר. דפק בדלת וקרא: "מלכונה, איזו ארוחה הייתה לך הערב?"
"קוביות קישואים!"
"ומה יש לך למחר?"
"מחר ירחם ה'!"
הביא אליהו הנביא את העשיר לכמה וכמה בתים, והתשובות היו תמיד זהות.
אמר לעשיר: "אדוני הגביר, אתה רואה איך חיים האנשים? אין להם מה לאכול למחרת, ואתה הכנת לעצמך לחורף שלם!...אתה דאגת מפני שחסרים לך כמה בקבוקי שמן...תדע לך שקבעו מלמעלה אתה עומד למות. עכשיו אם אתה רוצה להציל את עצמך, לך וחלק לעניים את כל מצרכי המזון שיש לך בבית. יתכן שאם תעשה זאת גזירת מותך תתבטל".
בשומעו זאת, הלך העשיר וחילק את הכל לעניים. האיש שהיה יחד איתו נעלם, והוא הבין שהיה זה אליהו הנביא, שהציל אותו ממוות.
(מתוך הספר "סיפורי אליהו הנביא ממורשת יהודי ספרד" מאת מתילדה כהן-סראנו, ירושלים, 1993-94)