מה התפקיד שלי? מומלץ לסמנכ"ל...

מאת: ינון בוים (עריכה - גור מיטלמן)

עבודה בעיניים - חלק ב': מה התפקיד שלי? מומלץ לסמנכ"ל...

בשבוע שעבר התחלנו לדבר על מקומות עבודה, והתמקדנו בעיקר במשאבי אנוש. השבוע - בואו נדבר קצת על מנהלים.

זה לא חדש שמדינת ישראל היא לא רק מרכז העולם הגיאוגרפי אלא גם מרכז האגו הבינלאומי. אין ספק שאצלנו, היחס בין האגו של האנשים ובין הערך האמיתי שלהם הוא מהגבוהים בעולם. והיכן התופעה הזו הכי בולטת? נכון, במקומות עבודה.

בטח שמעתם כבר על התארים הבאים: VP, סמנכ"ל, מנכ"ל, מנהל חטיבה, וכו' וכו'... כל אחד כאן הרי הוא מנהל בכיר. אמריקה, כמו בכל תחום, הגיעה גם למקומות העבודה. אז חברים, קצת להירגע בבקשה. לא כל מי שהתואר VICE PRESIDENT  מתנוסס על דלת משרדו, או מופיע בכרטיס הביקור או בחתימה אלקטרונית שלו הוא הסגן של אובמה. בד"כ הוא אפילו לא הסגן של נשיא החברה (אם לחברה הזו יש בכלל נשיא, ואם יש לה בכלל עובדים חוץ ממנו). VP זו דרגה, בדיוק כמו שסגן אלוף זו דרגה, וסגן אלוף הוא לא באמת הסגן של האלוף.

גם לא כל מנהל בחברה מנהל בכלל אנשים. ומה עם אלו שכן? אז זהו, שלא תמיד התפקיד שלהם זה כל מה שמעניין אותם. מה שבאמת חשוב זה המעמד, השכר הגבוה והעובדה שהם מנהלים אנשים (אחרת לא תהיה הצדקה למשרה...). ומה הכי חשוב למנהל? התפקיד הבא שלו. לכן הוא מתרכז בעיקר ביחסי ציבור לעצמו, מה גם שהוא טוב בזה (אחרת איך הוא היה מגיע עד הלום?) ובצורך לגייס תחתיו כמה שיותר כפופים. מדוע? כדי שיוכל לתאר בקורות החיים שלו ובראיונות עבודה שהוא ניהל הרבה אנשים... אגב, מה זאת אומרת כפופים, עוד פעם חזרנו למצריים כדי לשאת בכפייה משאות כבדים? אם כבר קראתם את החלק הראשון על מקומות העבודה אתם בטח כבר יודעים את התשובה: "כפופים" זה פשוט עוד מילה במילון השלם של מכבסת המלים שפיתחו המעסיקים, כדי לבסס את עליונותם הבלתי מוצדקת על פני העובדים.

ובכן, המנהל תלוי בעובדים לא פחות (ולעתים הרבה יותר) מאשר ההיפך. גם המעסיק תלוי לעתים בעובדים יותר מאשר ההיפך. ישנם לא מעט עובדים שמביאים תועלת העולה בהרבה על שכרם ובכל זאת, מקובל לחשוב שהם אלו שתלויים במעסיק אשר משלם להם כל ראשון לחודש. רגע, התבלבלתי. במצב כזה, מי כאן באמת משלם למי?

אבל אם חשבתם שכדאי מאד להיות מצוינים בתחומכם על מנת שיעסיקו אתכם – טעיתם. למנהלים חשוב שהעובדים שלהם יהיו טובים, אבל לא יותר מדי טובים. מדוע? כדי שלא יהוו איום עליהם עצמם, ואף לא יאירו אותם באור שלילי לפעמים. לכן גם לא תמיד מגייסים את האנשים הטובים, ולפעמים מזיזים הצידה את העובדים הטובים, או סתם מתעללים בהם. ועוד משהו – המנהלים הם אלה שמחליטים על בונוסים. גם כאן, אם אתם חושבים שכדי לזכות בבונוס היוקרתי כדאי מאוד להשתדל בעבודה, אז אתם לא בכיוון. מדוע? כי את מי שמתאמץ על בסיס קבוע לוקחים כמובן מאליו... המצטיינים שביננו הם דווקא אלה שמעבירים הילוך לקראת סוף השנה, כדי להתבלט בדיוק בתקופה הנכונה, ולגרום למנהלים והמעסיק לא להתבלבל ולקבל את ההחלטות הנכונות בעניין...

מיתוס נוסף שאני מעוניין לדבר עליו בהקשר של מנהלים קשור לחברות פרטיות. ישנה סברה שהשירות הציבורי הוא ברוב המקרים לא ממש יעיל, אך באותה נשימה אנשים גם מאמינים ב"אקסיומה" שאומרת שבחברות הפרטיות "זה אחרת" והכל ענייני ותכליתי. אז זהו שלא. לפעמים דווקא בשוק הפרטי הפוליטיקה היא יותר חריפה שכן שם אין מכרזים, אין מבקר מדינה, ואין נציב תלונות הציבור.

סוף הפרק השני. בשבוע הבא, בפרק השלישי של הסדרה, נדבר על עוד כמה תופעות מעצבנות הקשורות למקומות עבודה במדינת ישראל והפעם, נתמקד בעובדים.

לעמוד השער של בלוג 'ינון עצבני'

עריכה: גור מיטלמן

יש לכם שאלות, בקשות או רעיונות? מוזמנים לפנות למערכת כאן