זעקה ודממה

זעקה ודממה / גיא רגב

ובבוקר ברכבת הדוהרת במסילה

עצמתי עיניי וחזרתי לאחור

כמעט שבעים שנה

אותו קרון קצת נראה אחרת

עטוף צחנה ודממה.

כן זה אותו קרון

מוביל מסע אנושי

נשים גברים ילדים וזקנים

ולכולם יש סמל

צבעו צהוב חלקו דהוי

שני משולשים

זה על גבי זה

מגן דוד.

כן זה אותו קרון

בו דחסו אלפי אנשים

בדרכם אל המסע

כשכול אחד כבר ידע

שאין ממנו חזרה.

כן זה אותו קרון

בו הזעקה ותפילה

התערבבו אלו באלו

עד שכול שנותר

הדממה.

שוב עושים את המסע

ברכבת המוות

והשקט

לא המיה חרישית

לא זעקה אנושית

רק דממה זועקת.

פותח את עיניי

והדמעות מציפות

הרכבת דוהרת

עד שנעצרת

בתחנה הסופית.

כל הזכויות שמורות לגיא רגב©

לשירים נוספים של גיא רגב