המלחמה בתאגידים

התחמנות של התאגידים הגדולים (שלא לומר גניבה) כבר עברה מזמן את גבול הטעם הטוב.

חברות התקשורת, הבנקים, חברות הביטוח ועוד, עושים "מה שבא להם", ואין דין ואין דיין.

עדכוני מחירים ללא אישור וללא התראה, המצאת עמלות חדשות ושירות גרוע הם רק חלק משיגרת היומיום שעליה אחראים מנכ"לים שמונו בעזרת קשרים ולאו דווקא על סמך כישורים (או אולי כן על סמך כישורים לעבוד על האזרח) ומרוויחים מיליונים על גבינו.

העובדה היותר עצובה היא השימוש בחיילים (העובדים שלהם), שיכולים להיות השכנים שלנו, החברים שלנו, או אולי אפילו בני משפחה שלנו, שמשתפים פעולה,בעל כורכם, עם השיטות הבזויות לגזילת הצרכנים.  

אז מה ניתן לעשות? אין לי בשורות. לפוליטקאים אף פעם לא היה באמת אכפת. ראשי המחאה, בחלקם, כבר הצטרפו לשורות הכנסת, "שכחו" את תפקידם ונהנים ממנעמי המשכורת והשלטון, ואולי אף חושבים כבר על התפקיד הבא.

ומה אנחנו האזרחים יכולים לעשות? תיאורטית, אפשר להילחם נקודתית ויומיומית בכל הגזילות. מעשית זה קשה: יש רק 24 שעות ביממה, ורובינו כורעים תחת עומס המשימות שיש לנו, כך שההמתנות הארוכות עד שנציגי שירות הלקוחות יענו, לא משפרות את המצב, ואף מתישות.

שלטונות החוק גם לא אוכפים את החוקים, שלכאורה אמורים להגביל ולהעניש את התאגידים על הפרות בהתנהלות.

אני לא רואה פתרון אחר זולת עמידה של הצרכנים על זכויותיהם. רק אם תהיה אחריות של כולנו, מבלי לוותר אפילו על שקל אחד שתאגיד זה או אחר גזל מאיתנו, לתאגידים ולשלטונות לא תהיה ברירה אלא לשנות את השיטה של "ייסוף זוחל" ביוקר המחיה.