אוהדי הפועל פתח תקווה מפגינים אהבה

מאת: מור ביטון

אין ספק שאוהדי הפועל פתח תקווה מפגינים אהבה כמו אמא גאה לקבוצת הכדורגל האהובה עליהם, אך כאשר האהדה באה יתר על המידה, לצד השחתה וונדליזם - האם יש צורך בשתיקה או העברת ביקורת?

בחודשים האחרונים הפועל פתח תקווה נמצאת בנקודת שיא של משחקים רצופים, בחלקם ידה על העליונה בחלקם בתחתונה (לפחות הם עוד לא ירדו ללאומית), אך עדיין אוהדיה נאמנים לה בכל מצב. בחודש האחרון ניתן להבחין בסמוך לאיצטדיון בפתח תקווה בעשרות ציורי גרפיטי עליהם מוטבע סמל קבוצת הכדורגל.

מעודד ומשמח לראות את תמיכת האוהדים, אך האם התמיכה צריכה לבוא על חשבון השחתה?

זיהום אוויר, החור באוזון, ההתחממות הגלובלית - את התופעות האלה אתם ודאי מכירים, סבורני כי הם משתווים לתופעת הגרפיטי, אין ספק כי סמלי הפועל פתח תקווה אינם מעוררי התרגשות וחשיבות עבור האזרח הפשוט, לכן בשביל מה אנחנו צריכים לסבול את המטרד הסביבתי הזה?

עשרות ציורי גרפיטי הוטבעו בצבעים המכילים חומרים כימיים, על קירות, מדרכות מסלולי הליכה ועוד, שלאחר עבודה רבה יהיה ניתן להסירם, ומה עוד? כספי המיסים שלנו הולכים לטמיון, במקום שנראה ירוק בעיניים, הנחלת ערכי אומנות ותרבות, שימור אתרים - כל מה שאנחנו רואים, איך לנסח זאת בעדינות: וונדליזם!!

אך מצידו השני של הדבר מעז יצא מתוק. אין ספק שאחווה ותמיכה בפתח תקווה יש! ממש גאווה לאומית. מי ייתן ויתרמו כל תושבי פתח תקווה למען עירם ולא רק בתחום הכדורגל. ואפשר לסכם ולומר: אין ספק כי פתח תקווה על המפה!

אבל לפעם הבאה, אוהדי הפועל, עם כל אהבתכם תמיד אפשר לחשוב ירוק וכתחליף לגרפיטי להכין שלטים למשחקי הכדורגל.

מה דעתכם? מוזמנים לטקבק ולשתף...

הטור הינו טור דעה.